kriahofshit@gmail.com

משהו מוזר קרה בדרך למכללה

בתחילת ינואר פרסם בנק ישראל מחקר על התשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה בישראל,  אשר ממצאיו מצביעים על התרומה החשובה של מערכת המכללות לקבוצה החברתית אשר, עד לפני שלושה עשורים, ההשכלה הגבוהה לא הייתה נגישה לה. על פי המחקר בוגרי המכללות זכו להשתכר יותר מאשר  הקבוצה המקבילה להם, אשר לא למדו לתואר ראשון.

יחד עם זאת, המבנה המעמדי של ישראל, וגם הפערים המעמדיים, השתקפו היטב בממצאים. בוגרי אוניברסיטאות עלית (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון) זכו לתשואה גבוהה ב-10% עד 20% מבוגרי המכללות, וגם גבוהה מבוגרי אוניברסיטאות "רגילות". נוסף על כך, בוגרי מכללות פרטיות, אשר באו ממשפחות בעלות אמצעים, זכו לתשואה גבוהה במקצועות ניהול ומשפטים. במילים אחרות, המבנה המעמדי של ישראל נוכח בכל רגע של חיינו.

למעשה, סוגיית המכללות והשפעתן על החברה הישראלית זכתה לתשומת לב רבה מצד חוקרי החברה הישראלית, במיוחד כאלה אשר התרכזו בסוגיות של חינוך וריבוד.  מאמצע העשור הקודם הופיעו בישראל שורה של מאמרים ומחקרים אשר הצביעו על אותה תופעה עצמה. המבנה המעמדי הוא שקובע מי לומד איפה ומה, ומה תהיה התמורה לחינוך הנרכש לאחר סיום הלימודים.

מי שרוצה להעמיד את ישראל בפרספקטיבה רחבה יותר יכול לקרוא את מאמרו של פרופ' סיימון מרגינסון מאוניברסיטת אוקספורד, על הזינוק בעולם של השתתפות בהשכלה גבוהה. המחבר מעמיד את הסוגיה במסגרת הטבעית שלה, בתוך המבנים והיחסים המעמדיים של החברות בנות זמננו. הוא מראה איך הדרישה להשכלה גבוהה זינקה בכמעט כל העולם, כאשר משפחות של מעמד העובדים ניסו לשפר את מצב הדור הבא. בין 1971 לסוף העשור הקודם ההרשמה במוסדות להשכלה גבוהה גדלה מקצת פחות מ-10% ממסיימי תיכון לכ-50%. יחד עם זאת, מרגינסון מראה איך בכל מקום ומקום חוזרת על עצמה אותה תמונה של מערכת השכלה גבוהה בעלת רבדים בכל מה שקשור לקבלה למוסדות, איכות הלימודים וסיכויים בשוק לאחר סיום התואר.

 

המקור המועצה להשכלה גבוהה

יחד עם זאת, לא ניתן בשום דרך לשלול את ההשפעה האדירה שיש ללימודים אלה על מה שמתרחש בעולם. בני אדם אינם יצורים פסיביים, ומסוגלים לנצל את הכלים שניתנו להם כדי לבחון את מצבם ביחס לסובב אותם. לא ניתן לחשוב היום על אקטיביזם חברתי ולא לחשוב על ההשפעה של המהפכה החינוכית.

לכן, גם במקרה של ישראל חייבים לשאול מה הייתה ההשפעה של המכללות על והחברה והפוליטיקה המקומית למעשה, הזינוק בתלמידים במכללות ובאוניברסיטאות  הביא לשינויים עמוקים בחברה הישראלית.

אחד המחקרים הראשונים אשר תיעדו את ההשפעה של המכללות על החברה הישראלית היה של פרופ' מומי דהן משנת 2013, אשר פורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. ממצאיו של דהן הראו שפעם ההכנסות שמוסבר על ידי מוצא עדתי הולך וקטן, במיוחד אצל הנשים, אבל גם אצל גברים. אחד הגורמים לסגירת הפערים, טען דהן, היא ההשפעה של המכללות על שוק העבודה. כמו מחברי המחקר של בנק ישראל, גם דהן הבחין בתשואה במונחי שכר שיש להשכלה גבוהה, ולביקוש הגובר לחינוך על תיכוני בקרב אזורי הפריפריה.

 

המקור: דו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי, 2018

עובדתית בישראל נרשמה בשנים האחרונות ירידה רציפה באי שוויון הכלכלי – אי שוויון בין הכנסות לפני מסים ותמיכות- כפי שנמדד על יד מקדם ג'יני. מכיוון שמהות הקשר שבין שני התהליכים   -הזינוק במספר התלמידים בהשלכה גבוהה והירידה באי שוויון  אשר נובע משוק העבודה- לא נבדק, לא ניתן כיום לתאר את המנגנונים שמחברים בין שתי התופעות. יחד עם זאת, קל להניח שאלה שני תהליכים הקשורים אחד בשני.

אך מעבר לכך חייבים לשאול מה היה התפקיד של ההשכלה הגבוהה בהפיכת הפירמידה המעמדית הישראלית לשקופה בפני קבוצות נרחבות בחברה. האם תופעה כמו המחאה של 2011 הייתה יכולה להתרחש בלי המעשה הרפלקסיבי של הדין וחשבון שעובדים ועובדות נתנו לעצמם על המבנה החברתי של ישראל, לגבי מצבם אותה מערך מעמדי ולגבי ההשפעה של המדיניות הכלכלית על חייהם. המעבר מהמחאה של 2011 לעלייה הניכרת בהתארגנויות עובדים נראה, מהפרספקטיבה הזו, כהמשך טבעי שעוד ימשיך להשפיע על החברה הישראלית.

ברוח מערכת הבחירות הנוכחית חייבים גם לשאול עד כמה אותה מערכת של השכלה גבוהה, ריבודית ולא שוויונית, תרמה לשינויים משמעותיים במבנה הפוליטי. הירידה המתמדת בכוחו האלקטורלי של "גוש הימין" מקבילה לירידה באי שוויון הכלכלי, ולהגעת בוגרי המכללות לשוק העובדה במספרים גדולים מאד. הדבר מחזק את הטענה כי מה שאובחן במערכות הבחירות האחרונות לא היו תופעות מקריות. משהו מאד בסיסי השתנה באופן בו מעמד העובדים תופס את מקומו ואת שאיפותיו מהמערכת הפוליטית. נכון שלא מדובר, עדיין, בניסיון למצוא מענה בהתארגנויות של השמאל, אך מצד ברור שהנטישה של הימין כ"בית פוליטי" של הפריפריה הוא תהליך ממשי, שנמצא היום בעיצומו.

השאר תגובה