kriahofshit@gmail.com

מעמדות על פי המוסד לביטוח לאומי

לאחר כמה שנים בהן נתוני העוני הנכללים בדו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי זכו להתייחסות מועטה, השנה שוב עלה הנושא לכותרות, למרות הסערות הפוליטיות. התקשורת דיווחה על מגמת הירידה במדד ג'יני, אך על החרפת עומק העוני. להבלטה גם זכו ההבדלים בין מגזרים ואזוריים שונים במדינה.

למרות זאת, נושא אחד אשר כלול, לראשונה, בדו"ח שפורסם השבוע כמעט לא הובלט, וחבל שך. הכוונה היא להתפלגות של מה מחברי הדו"ח מכנים מעמדות", על סמך היחס של משקי הבית להכנסה החציונית במשק. המוסד לביטוח לאומי מאמץ את ההגדרות של הבנק העולמי וה- OECD מגדירים את מעמד הביניים על פי ההכנסה הפנויה של משק הבית, כאשר הכנסה של בין %75 ל-200% מההכנסה הכספית נטו לנפש תקנית החציונית נחשבת לבינונית. מי שהכנסתם מתחת לקו העוני, עד 50% מההכנסה החציונית,  משתייכים למעמד הנמוך; כמעמד ביניים נמוך נחשבים מי שהכנסתם היא בין קו העוני  -- 50% מהחציון לבין  75% ממנו, וכמעמד ביניים גבוה – מי שהכנסתם בין 200% ל- 300% , ואילו המעמד הגבוה הם בעלי הכנסה הגבוהה מ- 300% מההכנסה החציונית הפנויה לנפש תקנית.

 

המקור: דו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי 2018

על פי הגדרות אלה, בשנת 2017 משקל ה"מעמד הנמוך" היה 21.2% ואילו משקל ה"מעמד" הבינוני נמוך היה 16.4%, כלומר כ-38% מהאוכלוסייה שרויים בעוני או בסיכון לעוני. משקל "מעמד הבינוני" הגיע ל-53% מהאוכלוסייה, למעמד הבינוני-גבוה משתייכים כ-7.1% מהאוכלוסייה, ואילו משקל המעמד הגבוה היה 1.9%.

הבחירה במילה "מעמד" על ידי הביטוח הלאומי היא מבורכת, בגלל שהדיון יכול להתקיים אז בתחום המציאות, בלי ליפול למלכודת של הפוליטיקה של הזהויות, או לסטות אל עבר שאלות על הקצאת משאבים לעדות ומגזרים. גם אם הגדרת מעמד בסקירה על פי קריטריון של גובה הכנסה היא פשטנית וחלקית, היא עדיין מצביעה על הכיוון הנכון בכל הקשור לניתוח היחסים המעמדיים בישראל.

על פי נתונים אלה, אם כן, משקל המעמד הבינוני ה"רחב", אשר כולל גם את המעמד הבינוני הנמוך, מגיע לכ-70% מהאוכלוסייה. אולם, ספק אם להגדרה רחבה כל כך יש משמעות בהבנת התהליכים העוברים על החברה הישראלית. ספק אם יש משהו משותף בין משק בית אשר הכנסתו לנפש מגיע ל-200% מהכנסה החציונית, לבין משק בית בו ההכנסה לנפש מגיע ל-60% בלבד. לכן, היה הרבה יותר הגיוני ומועיל להבחין בתוך הקבוצה של ה"מעמד הבינוני" בין מי מגיע ל-100%, או אפילו ,150% מההכנסה החציונית לבין מי שנמצא במשק בית עם הכנסה לנפש של 100% עד 200%.

בגלל אופן ההתפלגות של ההכנסות יש להניח שהחלק הארי של קבוצת המעמד הביניים נמצא מתחת לרף של 150% מההכנסה לנפש. אילו הייתה מוגדרת קבוצה כזו, של משקי בית עם הכנסה שבין 51% עד 150% מההכנסה החציונית, אשר משקלה כ-60% מהאוכלוסייה בישראל.  זו הקבוצה אשר חופפת, במידה רבה, את מה שהולך ומתהווה כמעמד העובדים בישראל, ברובה הגדול במרכזים עירוניים. חלקה התחתון של אוכלוסייה הזו נמצאת בסכנה, כמעט מתמדת, ליפול אל תוך הקטגוריות הנמוכות יותר.

על פי ממצאי הדו"ח של המוסד לביטוח לאומי המופיעים בדו"ח, בשנים האחרונות ישנה ירידה רציפה באי שוויון בהכנסות לפני תשלום מסים וקבלת גמלאות. מצד שני, היכולת של מערכת המסים והקצבאות להקטין את אי שוויון הלכה וקטנה, אך עדיין האי שוויון בהכנסה הפנויה ירד.  ניתן להסיק, אם כן, שבשנים האחרונות יש תנועה מלמטה אל אותו "מעמד עובדים",

בסופו של דבר, כל מי שחושב על השמאל בישראל, צריך לחשוב על הקבוצה הזו כיעד העיקרי. זה המעמד החברתי אשר מסוגל לפעול למען יישום של סדר יום אשר יעמיד במרכזו את הקמתה מחדש, טיפוחה ופיתוחה המרבית של מדינת רווחה בישראל, המשרתת את כל אזרחי מדינת ישראל, בלי להתחשב בעדתיות או לאום.

השאר תגובה