טראמפ וה-20-G – זה ייגמר בבכי.

להלן סיפור קטן אשר יכול להסביר, במידה רבה, את העמדות הלוחמניות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ערב כינוסה של פסגת ה-20-G בבואנוס איירס, ארגנטינה. ביום ד’ בלילה, יומיים לפני כינוסה של הועידה, מסרה תחנת רדיו במישיגן, ארה”ב, שהסנאט של המדינה עומד לאשר חקיקה אשר תרוקן מתוכן תכנית מאושרת להנהיג חופשת מחלה בתשלום לעובדים.

מסתבר שקבוצה של פעילים חברתיים במישיגן אספו מספיק חתימות כדי לאלץ את שלטונות במישיגן להעמיד למשאל, ביום הבחירות לקונגרס, לפני כמה שבועות, את התכנית של חופשת מחלה בשכר. במשאל היוזמה אושרה ברוב קולות, מה שאילץ את הרוב הרפובליקני בסנאט של מישיגן לפעול לטרפודה.

באותה נשימה הרוב בסנאט טרפד חקיקה שכבר אושרה אשר הייתה אמורה להביא להעלאת שכר המינימום במדינה ל-12 דולר לשעה עד לשנת 2022. הסנאט -קרי הרוב הרפובליקני- מנסה עתה לדחות את ההעלאה לשנת 2030, ועל הדרך לבטל לחלוטין את העלאת שכר המינימום למלצרים או כל עובד אחר אשר מתפרנס מטיפים.

איך כל זה קשור לפוליטיקה והדיפלומטיה ה”גבוהה” של פסגת ה-20-G? התשובה היא שיוזמות השינוי נגדן פועל הרוב בקונגרס של מישיגן-חופשת מחלה לשכירים והעלאת שכר מינימום—מסמלות את השינוי ההיסטורי במערך הכוחות הפוליטי בארה”ב. שנים של קיפאון בשכר, ירידה בחלקם של העובדים בתוצר, קוטביות גדלה בשוק העבודה וריכוז של העושר בשכבה דקה מאוד של בני אדם, כל אלה יצרו קרקע פורייה לצמיחתו של שמאל מעמדי בארה”ב.

כפי שקרה וקורה באירופה, הממסד הפוליטי הישן לא היה מסוגל לתת תשובה למשבר הקיומי על חלקים גדולים באוכלוסייה בעקרבות תהליכי הגלובליזציה. זה היה הבסיס להצלחת טארמפ. אבל זה גם היה הבסיס עליה נבנתה ההצלחה של הגרעין השמאלי והסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית. עתה הדמוקרטים, כמפלגה, דורשים העלאה גדולה של שכר המינימום, ביטוח בריאות והשכלה גבוהה לכל. הפופוליזם הימני, כפי שהוא מתגלם בדונאלד טראמפ, היא התשובה של השכבות השליטות בארה”ב  לדרישות אלה, לצד הדרישה למיסוי הוגן. בסופו של דבר הפופוליזם האמריקאי בא כדי להתמודד עם דרישות השמאל. דונאלד טראמפ לא יצר את הפופוליזם, הפופוליזם יצר אותו. הוא לא יכול שלא לטעון כי הסחר העולמי, הגלובליזציה והדמוקרטים הם שיצרו את המשברים בהם שרוי מעמד העובדים של ארה”ב. 

כדי לקיים את היחסים הכלכליים והחברתיים בארה”ב ההון האמריקאי זקוק לאיש כמו טראמפ, שהוא בשר מבשרו. הדגש על הגבול החברתי, האתני, הפוליטי והכלכלי, החשדנות והעוינות כלפי זרים וכלפי הרציונליות – אשר מצטיירת ככלי העיקרי של התאגידים נגד רוב הציבור–  כל אלה היו כלים בהם הצטייד טראמפ במלחמתו ב”ממסד הליברלי”.

עתה מגיע טראמפ לכינוס ה-20-G בבואנוס איירס ונדרש על ידי ממשלות סין לסגת ממלחמות הסחר בה הוא פתח – כי הוא הרי הצהיר שלא שלטון של התאגידים הוא שהביא את מעמד העובדים בארה”ב למצבו הנוכחי, אלא פתיחת הגבולות בפני בני אדם וסחורות. בכינוס טראמפ יידרש להגיע להסכם עם נשיא סין שי ג’ינפינג על הפסק אש במלחמת המכסים.  ארגון ה-OECD  הזכיר לנשיא שאם ההתגוששות עם סין תחריף, הצמיחה הכלכלית תואט מאד, וקצב הצמיחה השנתית יהיה נמוך ב-0.3 נקודות אחוז עד 0.8 נקודות אחוז בשנתיים הקרובות.

למרות זאת, בינתיים אין כל סימן שנשיא ארה”ב עומד לשנות את דעותיו או הרגליו באחד. לגבי מלחמות הסחר טראמפ הצהיר שהוא יודע כל מרכיב של הסוגיה, ומכיר “יותר טוב מכל אחד” את הסטטיסטיקה הקיימת. “התחושות שלי תמיד צודקות. אנו במצב מצוין ואני יכול להגיד שסין משתוקקת להגיע להסכם”.  הסינים מצדם מגיעים במצב פחות נוח ממה שהם מודים, שכן היבוא שלהם מארה”ב קטן בהרבה מהיצוא אל אותה מדינה. זה בדיוק מה שטראמפ מדגיש כל הזמן.

מכיוון שטראמפ הוא מאותו סוג של שליטים אשר לא יכולים לסבול ביקורת או מחשבה על “הפסד”, הוא כבר הודיע שבכוונתו להעלות את שיעור המכס על המוצרים מסין מ-10% ל-20%. הוא גם איים שאם הסינים לא ייכנעו לדרישותיו להגביל את היצוא לארה”ב, הוא יטיל את המכס על כל המוצרים המיובאים מסין.

אין לשכוח כי בתחילת נובמבר הוא הוכה פוליטית על ידי הדמוקרטים, אשר כוללים עתה סיעה פנימית של אנשי שמאל ואפילו סוציאליסטים מוצהרים. אם יוותר על הטענות הבסיסיות שלו, כולל על הטלת מכסי מגן על מוצרים מסין,  במה הוא ינופף אז  נגד היוזמות למיסוי הוגן על תאגידים, או ביטוח בריאות לכל? יתכן ועל פניו הוא יגיע לפשרה טקטית עם נשיא סין, אך במהות שום דבר לא ישתנה.

 

 

דבר דומה אפשר להגיד על התביעה של האירופיים להגיע להסכמות בכל מה שנוגע למניעת התחממות כדור הארץ. הם רוצים להתקדם אל עבר הסכמה רחבה, ומבקשים מנשיא ארה”ב שישמע את המומחים האמריקאים שרק לפני שבועיים הזהירו, בדו”ח רשמי, מריבוי אסונות טבע.

אלא שטראמפ לא יכול לסגת אפילו מילימטר מעמדתו שמודבר ברמייה, ושכדור הארץ לא עובר שום תהליך של התחממות. להכיר בכך, אפילו ברמיזה, פירושו לפתוח את הדלת בפני יוזמות להקטנה ניכרת בשימוש בפחם ונפט, ומעבר לאנרגיה חלופית. בקונגרס החדש יש לא מעט אנשים אשר מוכנים להביא לקץ שלטון תאגידי הנפט על שוק האנרגיה בארה”ב, אך בינתיים הם עדיין במיעוט. כל וויתור של טראמפ על תיאוריות ה”רמייה” של הממסד המדעי רק תגביר את התיאבון של מתנגדי התאגידים.

השארת תגובה

אודות הבלוג

קריאה חופשית הינו בלוג אישי שמבטא דעה אחרת על החברה הישראלית ועל השמאל בימים של מבוכה . המטרה היא להצגיג חלופה רעיונית לפוליטיקה של זהויות, ולטקסטים שחוזרים על אותן טענות ללא ביסוס. ישראל היא חברה מעמדית, וזאת המציאות שצריכה להכתיב את ההתייחסות אליה.

פוסטים אחרונים

קודם
הבא