kriahofshit@gmail.com

קרן המטבע: 26 מיליון משרות של נשים בסכנה

כ-26 מיליון משרות המאוישות על ידי נשים עלולות להיעלם בתוך 20 שנה ב-30 מדינות עקב אוטומציה של ענפי הכלכלה, כך מעריך נייר לדיון של צוות מחקר בקרן המטבע הבינלאומית, אשר פורסם בחודש שעבר. המדינות בהן מדובר הן החברות ב-OECD בתוספת קפריסין וסינגפור. הדו”ח כולל את ישראל, יחד עם אוסטריה, קוריאה הדרומית וקפריסין בקבוצת המדינות בהן יש ייצוג יתר גדול לנשים במשרות עם סיכוי של יותר מ-70% להיעלם. סך המשרות אשר עומדות בסיכון, כולל אלה של גברים, עומד על 54 מיליון.

על פי נייר העבודה נשים מבוגרות יותר, בנות 40 ויותר, עם פחות שנות לימוד הן חשופות במיוחד. גם נשים במשרות פקידותיות עם רמה נמוכה של מיומנויות, או כאלה שעובדות במכירות או במתן שירותים חשופות מאד לסכנה של היעלמות משרתן. כאשר מרחיבים את המאפיינים האלה למשק העולמי כולו מתברר מספר המשרות של נשים עם סיכוי גדול להיעלם מגיע לכ-180 מיליון.

מחברי הנייר לדיון מסייגים את ממצאיהם בגלל אי הוודאות לגבי המהירות של חדירת טכנולוגיות מחליפות עבודה במשקים השונים. הם גם מציינים שאובדן משרות אינו זהה לאובדן עבודה בפועל. חדירת הטכנולוגיה יכולה ליצור הזדמנויות לעבודות נוספות, אשר ייקזזו חלק מההשפעות האוטומציה על משרות קיימות.
אלא שעל סמך הממצאים על המצב הקיים היום, שיעור הממוצע של נשים במשרות חשופות לאוטומציה מגיע לכ-11%, לעומת 9% של המשרות שמאוישות על ידי גברים. זה המצב על פני 30 המדינות שנכללו במחקר. אלא שנתון זה אינו משקף את עומק הבעיה, שכן המשרות בסיכון מרוכזות במספר ענפים, וגדולות יותר במדינות מסוימות. כאמור, ישראל נמצאת בקבוצת המדינות עם הסיכון הגבוה ביותר למשרות של נשים.

הסיבה לחשיפה הגדולה יותר של נשים נעוצה, כמובן, בריכוז הגבוה יותר שלהן בעבודות בהן שיעור הפעולות החוזרות על עצמן (רוטיניות) גבוה במיוחד. לעומת זאת הייצוג של נשים בענפי הטכנולוגיה, המידע ותקשורת, ענפי הפיננסים ושירותים עסקיים וענפי ההנדסה נמוך יחסית לגברים. יחד עם זאת, לשנים יש ייצוג יתר בענפי החינוך והבריאות, אשר, על פי התחזיות, עומדים להתרחב בעתיד.

יחד עם זאת צריך לציין ממצא נוסף של המחקר של מחברי הנייר לדיון, לאורך כל ענפי המשק, כולל ענפים טכנולוגים, נשים מבצעות מטלות רוטיניות יותר, אשר ניתן לקדד אותן ולבצען באמצעות אוטומציה. טענה זו נובעת מהממצאים של יישום של מדד של רוטיניות במשרות שפותח על ידי מחברי הניר לדיון.  מדד הרוטיניות במשרה גבוה ב-13% בממוצע במשרות של נשים לעומת המדד של משרות הגברים.

משמעות נתונים אלה היא שהנשים מבצעות פחות מטלות אשר דורשות תשומה אנליטית, או מחשבה מופשטת, או מטלות בהן הטכנולוגיה יכולה לסייע בהגברת הפריון. הסיבה לכך היא שתהליך המיון למשרות בענפים השונים מתעל מראש את הנשים לעבודות אלה. הנייר לדיון מציינים, יחד עם זאת, ככל ששיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גבוה יותר, כך יורד הסיכוי להפניית נשים לעבודות עם מידה גדולה יותר של רוטיניות.

במחברים מציינים גם כי הפער בסוגי המטלות בתוך כל ענף בין גברים לנשים מסביר כ-5% מהפערים בשכר. משמעות הדבר היא שהכנסת טכנולוגיות חדשות ואוטומציה לענפי המשק השונים לא רק תביא להיעלמות משרות, אלא גם להגדלת הפער בין עובדים המבצעים סוגים שונים של מטלות, ומכאן שיגדיל את הפער בשכר בין גברים לנשים.

על פי הנייר לדיון, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך של המדיניות הכלכלית לסייע לנשים לפרוץ את תקרת הזכוכית בתחום התעסוקתי. כדי להשיג את המטרה הזו על מדיניות לעודד הקניית מיומנויות טכנולוגיות לשנים, סיוע על ידי תמריצים פיסקליים לקליטת נשים במשרות של טכנולוגיה, מדע והנדסה, לצד הדרכה וליווי של נשים בתהליך קליטתן. בנוסף לכך, על הנייר לדיון, על הממשלות לאמץ מדיניות של הקניית מיומנויות לנשים במעבר ממשרה למשרה, ולסייע בצמצום הפער הדיגיטלי בין גברים לנשים.

מזווית הראיה הישראלית, השאלה המתבקשת היא כיצד ניתן ליישם המלצות אלה כאשר המדיניות הממשלתית הלא מוצהרת היא של אישור, ואף עידוד, של הדרת נשים, ומתן הסמכות ההחלטה על המדיניות המגדרית לרבנים, מועצות חכמים והרבנות הראשית.

י

השאר תגובה