kriahofshit@gmail.com

קורונה היא (גם) מגפה מעמדית

 

בנק ישראל פרסם בסוף ספטמבר תוצאות של מחקר על שוק העבודה בישראל בימי הקורונה, ובו נתון מאלף: ההכנסה משכר ומדמי אבטלה של משפחות שבהן לפחות אחד מבני הבית היה שכיר לפני המשבר ודורש עבודה ביולי פחתה בממוצע בכ-20%, על פי תחשיב.  המחקר מצא גם כי כ-30% מהבלתי מועסקים לפי ההגדרה המקובלת, הנעדרים זמנית מעבודתם בשל המשבר והמתייאשים מחיפוש עבודה בעת היציאה מהסגר הראשון, בשלהי אפריל, נותרו בלתי מועסקים  עד חודש יולי, ובקרב הצעירים והמשכילים השיעור היה גבוה יותר במידה משמעותית.

 

ממצאים אלה באים להזכיר לכולנו שצריך לבחון את משבר הקורונה והשלכותיו בהקשר של  שוק העבודה, ותוך דגש על ניתוח של ההשפעות הדיפרנציאליות על קבוצות עובדים שונות. כפי שנאמר בפוסט הקודם, הכוונה היא להראות כיצד המשבר נטמע בתהליכים מעמדיים בכל חברה בת זמננו, לרבות החברה הישראלית.

 

לפי נתוני ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) כ-95% מהעלייה באבטלה בישראל, מאז פרוץ הקורונה, נובעים ממה שבלשון מכובסת נקרא “חופשה ללא תשלום”, נתונים אלה לא כוללים את מה שמתרחש בימים אלה, כאשר הממשלה מצד אחד מפרסמת “תכניות לתמיכה באוכלוסייה” אך מצד שני יוזמת סגר שמביא לזינוק במספר המפוטרים, גם אם ייקראו להם “עובדים בחל”ת”.

 

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

על פי הדיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש אוגוסט, חודשים לאחר הסגר ראשון, ולפני המשבר בתחלואה בחודש ספטמבר, מספר המובטלים הרשמיים בישראל הגיע ל-5.4% מכוח העבודה, שהם כ-223 אלף עובדים, לעומת  כ-126 אלף בחודש מרץ 2020.  אלא שלנתון זה יש להוסיף את מספר העובדים שפרשו מכוח העבודה לאחר פרוץ המגפה, בעיקר בגלל שמקום עבודתם נסגר או שפוטרו. מדובר, על פי הלמ”ס, על כ-63 אלף בני אדם, או 2.7% מכוח העבודה שנגרעו ממנו על ידי סגירת עסקים.

 

אם נסכם את המספרים האלה אנו נגיע למספר של כ-450 אלף חסרי עבודה, כאשר מעל ל-60 אלף מהם אפילו לא מחפשים עבודה. בשבוע השלישי של ספטמבר עדכן שירות התעסוקה את נתוני דורשי עבודה וציין שמאז כניסת ההגבלות שהטילה הממשלה בראש השנה נרשמו בשירות כ-121 אלף דורשי עבודה – מהם כ-111 אלף עקב יציאה לחל”ת ו-10 אלף מסיבות אחרות. עבור כ-94 אלף מדורשי העבודה שנרשמו היה זה רישום שני. על פי העדכון האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הלא מועסקים הגיע במחצית הראשונה של ספטמבר, לפני הסגר השני, ל-471 אלף נפש. 

 

גם המחקר בנק ישראל על שוק העבודה בימי הקורונה מגיע למסקנות דומות. המחקר מצטט את נתוני הביטוח הלאומי לפיהם מתחילת המשבר ועד אמצע אוגוסט הוגשו קרוב למיליון תביעות חדשות לדמי אבטלה. המחקר מוסיף כי “מאז היציאה מהסגר הכללי הראשון, במחצית השנה של אפריל, ועד אמצע אוגוסט יותר מ -460 אלף מה תובעים חזרו לעבוד, וכ-510 אלף תובעים, לרבות ותיקים, נותרו בלתי מועסקים; מספר המקבלים דמי אבטלה עמד ביולי על כ -420 אלף, לעומת כ- 78 אלף בפברואר.

 

צריך להדגיש כי אין זהות בין הגדרת דורשי עבודה של שירות התעסוקה והגדרות הלמ”ס לגבי אבטלה. אך גם כך סביר להניח שהמספר העדכני של מובטלים על פי הלמ”ס היה מעל לחצי מיליון מובטלים, פי חמש מספרם בחודש מרץ, ערב המגפה. הגידול במספרים הוא עצום, אבל משמעותית יותר היא העובדה שהתהליך של אובדן פתאומי של תעסוקה וביטחון היה כל כך קל ומהיר. קודם הוציאו אנשים לחל”ת, או פיטרו אותם, ורק אחר כך ניגשה הממשלה “לתכנן” את צעדיה. חצי שנה ויותר אחר כך, היא עדיין מתכננת, מוציאה מהשרוול כל פעם שפן חדש, עד  לנקודת המשבר הבאה.

 

בשלב זה כדאי להעלות סוגיה אשר מעמידה באור חדש את עוצמת הפגיעה לעובדים רעועים בישראל. הנתונים שצוטטו לעיל מתייחסים לעובדים שכירים, אך היא אינה מציגה את מלוא התמונה. על פי נתוני הביטוח הלאומי בשנת 2018 היו כ-280 אלף עצמאים לפי הרישום במס הכנסה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוסר נתון הרבה יותר גבוה, כ-430 אלף עצמאים. הפער בין שני הנתונים יכול לשקף את הגבול הדק בין הכלכלה הפורמלית, לזו הפורמלית. אם זה המקרה, הרי קיים גדול של עצמאים לא רשומים, אשר חלקם הגדול נפגע מהשלכות המגפה.

אך מה עם אלה שרשומים? על פי הביטוח הלאומי מחצית מאותם שכירים הרוויחו בשנת 2018 סכום שלא עלה על 5,615 שקל לחודש. יש להניח שהכנסתם שלרבים מאד מהם נמוכה מסכום זה. בקטגוריה הזו נמצאים רבים מאד מאלה אשר מועסקים בכלכלת החלטורות (gig economy), מצלמי חתונות ועד גרפיקאים, משליחים ועד עורכי ווידאו  ועוד מקצועות רבים. מבחינה פורמאלית, ההבדל בין עובד זמני לבין פרילנסר נעוץ בקיום או אי קיום של יחסי עובד – מעביד. מבחינה מהותית, אין הבדל בין שני סוגי עובדים אלה. יתר על כן , אם נוסיף לאלפים הרבים האלה גם את אותם עובדים בסקטורים הלא פורמליים נקבל תמונה הרבה יותר חמורה מזו שעולה מהנתונים על שכירים שמוצגים בדיווחי הלמ”ס או במחקרים של בנק ישראל. כדי שיהיה ניתן לקבל תמונה מדויקת יהיה צורך ליצור מסד נתונים אשר יכלול את כל מי פרנסתו נפגעה באופן משמעותי מהמגפה. 

 

בסופו של דבר, כפי שצוין כבר מספר פעמים, המשבר הכלכלי והירידה בהכנסות לא פגעו במידה שווה בכל האוכלוסייה, והפגיעה כוללת שכירים, פורמליים ולא פורמליים,  עצמאים קטנים רשומים ולא רשומים, בעלי עסקים זעירים וקטנים. כל אלה ספגו מכות לא פשוטות במהלך משבר הקורונה.  לפי בנק ישראל, בין השכירים מי שנפגע במיוחד מגלי הפיטורים, והחופשה ללא תשלום, היו בעיקר צעירים, בעלי שכר נמוך, אנשים שלא יכלו לעבוד מהבית. גם עובדים ארעים ועובדים במשרה חלקית נפגעו מהמשבר. לגבי עובדים ארעיים, או עובדים במשרות חלקיות אשר נשארו בעבודתם, הם נדרשו לעבוד יותר שעות, כלומר להגדיל את מאמציהם. המחקר לא העיר אם הדבר היה כרוך בתוספת שכר. יש להניח כי קטגוריות דמוגרפיות דומות נפגעו בין אותם עצמאים בעלי הכנסה נמוכה. 

 

סוגיה נוספת אשר ראויה לציון היא העובדה שהסיכוי לפיטורים וההוצאה לחל”ת, הייתה קשורה באופן ישיר  לאופי הענף בהם היו מועסקים ובאופן ספציפי לסוג העסק ותנאי העסקתם. אם נתרגם את האמירה הזו לתנאים בהם נמצאו אותם עובדים, אפשר לדבר על אותו חלק מהמועסקים בישראל אשר עבוד במגזרים שאינם פיננסים, שירותים מקצועיים וטכנולוגיה עלית. בין העצמאים, ברור כי אופי עבודתם הוא שקבע את הסיכויים שלהם בעת המגפה. הטבלה הבאה מציגה את אומדן של בנק ישראל לגבי הירידה בהכנסות משכר ברוטו, כולל דמי אבטלה, של משקי בית שכירים לעומת הכנסות לפני משבר הקורונה. המשפחות שנכללו הן כאלה שלפחות אחד מהם היה דורש עבודה ביולי 2020. הנתון בתוך כל תא מציג את שיעור המשפחות שרשמו את שיעורי אובדן ההכנסה בראש כל טור.

 

 הכנסת משק בית (אלפי שקלים)  40% ומעלה 30-40% 20-30% 10-20% עד 10% סה”כ ממוצע
0-4 12.19 4.11 11.14 58.03 14.53 100 20.2
5-9 14.78 12.39 30.75 11.94 30.15 100.01 20.8
10-14 5.09 8.15 25.31 21.43 40.01 99.99 16.4
15-19 5.12 12.56 19.13 33.42 29.77 100 18.3
20-24 14.17 15.04 12.81 33.08 24.90 100 21.1
+25 15.51 12.19 20.08 24.81 27.41 100 22.7

המקור: בנק ישראל

 

בסופו של דבר אותם עובדים אשר מזוהים עם מגזרים בעלי פריון נמוך ושכר נמוך, עובדי קבלן בתחומי הניקיון והשמירה, יחד עם המועסקים בענפי כלכת החלטורות (gig economy), בין אם מדובר במלצרים או עובדי תרבות. עובדים בעבודות לא פורמליות וכל מי אפשר לקטלג אותו תחת הכותר הפרקריאט הישראלי, אותו חלק באוכלוסייה שחי בחוסר יציבות והוא פגיע יותר מאחרים.

 

כל זה בא להגיד שהנגיף לא רק חודר אל הגוף של בני אדם, הוא גם מטמיע את עצמו במבנה התעסוקתי והמעמדי בכל חברה. במילים אחרות, המגפה מתבטאת באמצעות המבנה המעמדי בכל חברה וחברה, וישראל אינה יוצאת מן הכלל. המגפה לא רק שינתה דפוסים של עבודה, אלא של צריכה, היא מערערת את הביטחון התעסוקתי, את הרווחה ואת איכות החיים של הקבוצות הנפגעות.  .

 

ניתן להדגים זאת באמצעות תופעה אליה התייחס הפוסט הקודם, בו  הובא ציטוט של הערה שנכללה בתוצאות סימולציה שערך בנק ישראל על תוצאות הקורונה על קבוצות שונות בישראל. הפגיעה בעובדים חלשים היא משמעותית  לא רק בגלל הירידה בהכנסות, אלא גם בגלל שמשקל הצריכה שוטפת כל כך גדול בהוצאות שלהם. הבנק ציטט את שכר הדירה כאחד מאותם מרכיבים בעלי משקל רב סל הצריכה של משפחות בעלות הכנסה נמוכה.

 

יש להניח שאת מלוא ההשלכות של מצב זה על קבוצה שלמה של עובדים אפשר יהיה לנתח רק בעתיד. אך כבר עתה ניתן לחשוב על ההשלכות החברתיות והפוליטיות של המשבר על אלה שמצאו את פרנסתם בכלכלת החלטורות (gig economy), או בענפים אשר התעסוקה בהם פחתה באופן דרמטי.

ניתוח כזה ייערך בכל מדינה אשר נפגעה מהנגיף, אלא שהמקרה הישראלי הוא בכל זאת ייחודי. המשבר הבריאותי – כלכלי משתלב במשבר פוליטי הנמשך כמעט שנתיים, על רקע ההתקוממות של החברה האזרחית הישראלית נגד שלטונו של בנימין נתניהו, ושאיפתו להנהיג משטר אוטריטרי. להשלכות החברתיות והפוליטיות של המשבר יוקדש הפוסט הבא. אך כבר עתה ניתן הציג את הטענה העיקרית שלו:  ישנה חפיפה, גם אם לא מלאה,  בין הקבוצה של “נפגעי קורונה”  לבין קבוצות המפגינים נגד ממשלת נתניהו ומדיניותה. 

למעשה, המחאה יוצרת מצב בו אנשים שונים, המתמודדים כיום עם קשיים דומים למדי, יכולים להיפגש, פיזית או באופן מקוון, לדון במצבם האישי והקבוצתי ולהבנות בדרך זו סוג של זהות קבוצתית. גם במקרה זה, הנגיף משפיע על תהליך ההתהוות המתמדת של מעמד עובדים בישראל. אחריתה של המגפה, לכשתגיע, תגלם תמונה פוליטית חברתית ופוליטית שונה מזו שהייתה קיימת לפני שהנגיף התפשט בעולם ובישראל. במילים פשוטות, להשלכות של המשבר הנוכחי על הפוליטיקה המקומית יהיה פן מעמדי מובהק. 

 

 

 

השאר תגובה