kriahofshit@gmail.com

בחזרה להאטה עולמית

המשק העולמי רושם השנה את שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז המשבר הכלכלי והפיננסי הגדול של שנת 2008, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית בתחזית שפורסמה בסוף השבוע בוושינגטון בפתח הכינוס השנתי של הקרן והבנק העולמי. על פי התחזית  המשק הגלובלי יצמח ב-3% השנה, וב-3.4% בשנת 2020. באפריל עמדה התחזית של הקרן לשנת 2020 על 3.6%. המשק הישראלי, על פי התחזית הזו, אמורה לצמוח ב-3.1% השנה וגם בשנה הבאה.

המקור: קרן המטבע הבינלאומית.

חשובות הרבה יותר משיעור הצמיחה הצפוי הן הסיבות לפסימיות של הקרן. ראשית, הטענה הבסיסית של התחזית על המצב הכלכלה העולמית היא שההאטה הכלכלית פוגעת בכמעט כל משק בעולם. לפי הקרן מדובר ב"האטה מתואמת" על פני כל המשק העולמי, כאשר אין באופק מדינה אשר יכולה לגרור את המשק הגלובלי לכיוון של צמיחה מהירה יותר.

הסוגיה השנייה הכלולה בתחזית היא הרבה יותר משמעותית. מדובר בניתוח של הסיבות להאטה והשלכותיהן על ההתפתחויות הכלכליות במדינות רבות. על פי הקרן, הסיבה להאטה בצמיחה העולמית נעוצה בירידה חדה בסחר העולמי, תוצאה ישירה של מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין ביוזמת הנשיא דונלד טראמפ, וההצטמקות בתפוקה התעשייתית הנובעת ישירות מאותן מלחמות סחר. אלא שהקרן מדגישה גם שבמקביל למשבר בסחר ובתפוקה התעשייתית, ענפי השירותים ממשיכים לצמוח, והדבר שומר על רמת התעסוקה ותומך בהוצאה לצריכה פרטית במשקים המפותחים. חשוב להדגיש שעל פי הנתונים של הקרן, לא מדובר בצמיחה מהירה בשירותים, ואולי צריך לדבר על יציבות יחסית אשר בולטת על רקע ההתפתחויות בתחום התעשייה.

המקור: קרן המטבע הבינלאומית

יתר על כן, הירידה במשקל התעשייה במדינות מפותחות לא נובעת רק ממלחמות הסחר. לפחות חלקה מוסברת על ידי הצמיחם של אותם שירותים עסקיים ופיננסים הקשורים, קשר עמוק, לגלובליזציה ולעלייה המהירה של משקל ענפי הפיננסים הרב לאומיים. בתנאים של תנועות הון חופשיות לחלוטין שיעור הרווח הופך להיות הקריטריון היחידי בה נמדדות חברות ומפעלים. תעשיות שלמות מהגרות למשקים בעלי שכר נמוך, ונוצר לחץ מתמיד על שכרם של העובדים. אם מוסיפים לכך את ההיחלשות של איגודים מקצועיים ותהליכי הפרטה התוצאה היא ירידה מתמדת בחלקם של העובדים בתוצר, וריכוזיות הולכת וגוברת של ההכנסה והעושר בחלק העליון ביותר של סולם ההכנסות. במקביל נרשמת שחיקה תמידית בהגנה שמקנה לעובדים רשת הביטחון החברתית, כך שהתוצאה הם תהליכים שמוכרים לכמעט כל עובד עני במדינות מפותחות: הפיכת חייהם לרעועים יותר.

תיאור זה חשוב לא רק בגלל המשמעויות לכלכלה העולמית, אלא מפני שהוא משקף גם את הנעשה במשק הישראלי. מזה כמה שנים התפוקה התעשייתית בישראל לא צומחת, ואף מתכווצת במידה מסוימת. גם התעסוקה בענפי התעשייה אינה עולה, והשכר נשחק ביחס לממוצע במגזרי השירותים במיוחד בתחום הפיננסים והשירותים העסקיים. לתהליכים אלה יש שם בספרות הכלכלית והסוציולוגית: קיטוב תעסוקתי. שני קטבים מובחנים גדלים: קוטב המועסקים בעלי מקצועות נדרשים, עם שכר גבוה, פריון גבוה ואופק תעסוקתי מובטח וקוטב העובדים בעלי מיומנויות מוגבלות, הניתנים להחלפה בקלות, עם ביטחון תעסוקתי קטן, לעתים קרובות עובדים קבלן ולעתים בלי הגנה של איגוד מקצועי. אם תחזית הקרן נכונה, הרי הקיטוב המקצועי הזה עומת להימשך בשנים הקרובות. 

המקור: בנק ישראל

לא מדובר לא רק עובדים במקצועות שהיו מזוהים לפני עשור או שניים עם שכר נמוך --- עובדי ניקיון, שמירה ואף עובדים במסחר קמעונאי. כיום מדובר גם בעובדי חינוך ושירותי רווחה, עובדים ברשויות מקומיות ועובדי מדינה, ועוד שכבה שלמה של עובדים צעירים, נטולי הגנה מקצועית ונתונים לאפשרות של פיטורים בכל רגע נתון. אכן, הגלובליזציה יצרה בישראל משק דואלי, בו ענפים מסורתיים נעלמים ועובדים רבים הופכים להיות טרף קל להתפתחויות שמחוץ לשליטתם.

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אכן, אם ההערכות של קרן המטבע הבינלאומית יתבררו כנכונות, הן  יתורגמו להעמקת תהלך הקיטוב המקצועי בישראל, תוך המשך הפריון הנמוך בחלקים נרחבים של המשק. כאמור, לתהליך יתלווה העמקת הפיצול בשוק העבודה, בין החלק המשתתף בשירותים הפיננסים, בשירותים העסקים ובתעשיות טכנולוגיה עלית לבין החלק של כוח העבודה אשר נלכד במשרות בעלות שכר נמוך, אי בטחון תעסוקתי וסיכויים נמוכים להיחלץ ממצבם.

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

על פי הניתוח של קרן המטבע, כל עוד ענפי השירותים המשולבים בגלובליזציה ימשיכו לצמוח, או אפילו ישמרו על יציבות, ההאטה העולמית לא תחריף והסיכויים למשבר יישארו יחסית נמוכים. המשמעות למשק הישראלי היא שגם היא שאותה יציבות תתורגם, על פי הניתוח שהוצג לעיל, להמשך התהליכים הקיימים.

במילים אחרות, כל זמן שענפי השירותים במשקים המפותחים ימשיכו להיות יציבים, גם בישראל לא צפויה זעזוע בנתונים המקרו כלכליים. הכוונה היא, כמובן, לשירותים עסקיים, לרבות שירותים מבוססי טכנולוגיה עלית ושירותים פיננסים. מצד שני, תימשך שקיעתם האיטית של קבוצות שלמות של עובדים ישראלים אל תוך מה שניתן להגדיר כמצב רעוע (precarious ) תמידי, ויחריף תהליך הקיטוב במשק.

אלא שהאלטרנטיבה השנייה היא עוד פחות אופטימית. אם כוחות פוליטיים, בעיקר מימין יביאו לפגיעה גם בכוחם של השירותים הגלובליים, המשק העולמי, ואיתו המשק הישראלי, ייקלעו למשבר כלכלי ופיננסי. מי שישלם את המחיר הם אותם עובדים ואזרחים אשר כבר היום משלמים במשרותיהם וברמת החיים שלהם עבור צמיחתה של הכלכלה הגלובלית המודרנית. הבעיה היא שלעת עתה אין בנראה, בישראל ובמקומות רבים בעולם, כוח פוליטי של השמאל אשר יציב חלופה של ממש למציאות הזו.

השאר תגובה