kriahofshit@gmail.com

אחוס”ל, ערבי ומזרחי נכנסים למכון וון ליר…

בכתב העת המקוון “הזמן הזה” של מכון וון ליר הופיע מאמרו החשוב של מתן קמינר בשם ‘הזמן שאחרי ה”פוסט” ‘. הטקסט של קמינר הוא משב רוח רענן, ומציע דרך מוצא מהמבוא הסתום אליו הוליך אותנו המחקר חברתי הישראלי בשלשת העשורים האחרונים.  החשיבות של המאמר הוא בהתייחסות הברורה למושג “חברה”: לא פדרציה של מגזרים, שבטים, או…

קרא עוד

מעידן המשברים לעידן של תקווה?

שנת 2021 הולכת ומסתמנת כשנה של מפנה בפוליטיקה העולמית, במיוחד בארה”ב ובאירופה. מגפת הקורונה, העלייה החדה בנזקי התחממות כדור הארץ וחוסר היכולת של הימין הרדיקלי למצוא תשובות אמיתיות לתופעות האלה מעניקות לכוחות החברה האזרחית נקודת אחיזה במאבק נגד הסמכותנות הפופוליסטית. מדובר במעין תזוזה טקטונית אשר השלכותיה יורגשו בשנים הבאות, אך כבר היום נפתחות אפשרויות עבור…

קרא עוד

בין רוטשילד לבלפור, סיפורו של עשור

פוסט זה נכתב באריך 14 ליולי, 2021, עשר שנים לפרוץ המחאה החברתית של 2011. המחאה עצמה היא ציון דרך בחברה הישראלית העכשווית, אך גם היום יש אי הסכמה בולטת על הסיבות, המשמעויות והתוצאות של אותם שבועות בהם מאות אלפים יצאו לרחוב כדי למחות נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה ולדרוש “צדק חברתי”. לכן, גם לאחר עשור,…

קרא עוד

מרצ: בין תמרון פוליטי למהלכים גדולים

תמה, אך לא נשלמה, פרשת “חוק האזרחות”. בשורה התחתונה, הוראת שעה שכולה מבוססת על גזענות לא קיבלה רוב בכנסת להארכתה, ונפתחו אפשרויות לנרמל את חייהם של מאות ערבים פלשתינאים בישראל. לעת עתה זו השורה התחתונה לאחר סדרה של תמרונים טקטיים בתוך הקואליציה ובין הקואליציה להאופוזיציה. בסופו של דבר, העובדה שהוראת השעה נעלמה מחיינו, לפחות עד…

קרא עוד

הבחירות ואחריתן: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

עשרה ימים חלפו מאז תם הסיבוב הרביעי בסדרת הבחירות המתמשכת בישראל, ואולי הגיע הזמן לנסות  לבחון את ההיבטים החברתיים של המערכה אשר החלה לפני שנתיים. ניתוח זה הוא הכרחי לנוכח כל הדיבורים על שבטים, עדות, זהויות, פריבילגיות ויתר דברי הבל אשר  חוסמים כל ניסיון להבין את ההתרחשויות בחברה הישראלית. פוסט זה הוא בעצם המשך ישיר…

קרא עוד

רשימה יהודית ערבית היא צעד הכרחי

לכל איש שמאל אשר עדיין מתלבט באשר לדרך בה בונים את עתידו של כוח פוליטי אפקטיבי, כזה שיאבק על  עתיד מדינת ישראל,  מומלץ מאד לקרוא את הפוסט בפייסבוק של אבי דבוש, על הצורך בהקמת מסגרת פוליטית משותפת יהודית וערבית. כפי שכבר הובהר בפוסט קודם, למאבק הנוכחי נגד המשך שלטונו של בנימין נתניהו יש השלכות רחבות…

קרא עוד

בחירות בארה”ב: בין שינוי דמוגרפי למאבק חברתי

הדברים הבאים נכתבים כהסתכלות מבחוץ על הפוליטיקה האמריקאית, מקריאה בעיניים ישראליות של תוצאות הבחירות לנשיאות בארה”ב. הם חלק מניתוח של האופנים בהם החיים הפוליטיים הולכים ומשתנים בעולם המתועש. הקריאה ה”ישראלית” היא שמסבירה את ההדגשים של הפוסט הנוכחי. למעשה כל ניתוח חיצוני של מה שקרה בבחירות בארה”ב יהיה תמיד צבוע בצבעים של המקום בו הוא נכתב.…

קרא עוד

מחאה, מעמד ופוליטיקה

שני הפוסטים (כאן וכאן) הקודמים על ההשפעות החברתיות והכלכליות של מגפת הקורונה התרכזו בהשלכות הדיפרנציאליות של המגפה והמדיניות הכלכלית על המעמדות בחברה הישראלית. בפוסט הנוכחי הכוונה היא לנתח את המשמעות של המשבר  לעתיד הפוליטיקה הישראלית, ככל שניתן כאשר הזעזוע עדיין בעיצומו. הטענה הבסיסית אינה מקורית, היא נשמעת במקומות רבים בעולם, וגורסת שהמגפה ומהשבר יצרו מצב…

קרא עוד

קורונה היא (גם) מגפה מעמדית

  בנק ישראל פרסם בסוף ספטמבר תוצאות של מחקר על שוק העבודה בישראל בימי הקורונה, ובו נתון מאלף: ההכנסה משכר ומדמי אבטלה של משפחות שבהן לפחות אחד מבני הבית היה שכיר לפני המשבר ודורש עבודה ביולי פחתה בממוצע בכ-20%, על פי תחשיב.  המחקר מצא גם כי כ-30% מהבלתי מועסקים לפי ההגדרה המקובלת, הנעדרים זמנית מעבודתם…

קרא עוד

למספרים אין זהות, גם לא שבט, וכנראה גם לא מגזר

להלן בקשה פשוטה מחברי הסוציולוגים, אנשי מדעי המדינה. אנשי תיאוריה  מטעם עצמם, כותבי טורים וטכנאי הגיגים על זהויות ושבטים. אנא עזבו את ענייני ה”תרבות” בהקשר של משבר הקורונה. פעם אחת בחייכם מלאי הסיפוק העצמי תיגשו למספרים, ותניחו לסיפורי החלוקה המגזרית או עדתית של  מה שמתרחש. את הכלל הזה אני מקבל על עצמי. בניסיון להציג את…

קרא עוד