kriahofshit@gmail.com

כותרת הסיכום של מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה היא ברורה ולכאורה, גם פשוטה: בנימין נתניהו שוב ניצח, ועומד להקים ממשלה המבוססת על 65 מנדטים. מי שיש לו עדיין כוחות להסתכל על  על הנתונים היבשים יכול לטעון כי מחנה, או גוש,הימין ממשיך להצטמק והגיע לשיעור תמיכה של 54.4% לעומת 56.4% לפני ארבע שנים. יתר על כן, אם שיעור ההצבעה בין האזרחים הערבים היה דומה לזה של 2015 שיעור התמיכה בימין היה מתחת ל-52%.

במונחי מנדטים אפשר להגיד שלמעלה מ-100 אלף קולות שהלכו למשה כחלון ב-2015 נחתו ברשימת כחול לבן ב-2019. במילים אחרות, גם במערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה המשיכו שולי הימין לזלוג אל עבר המרכז של המפה הפוליטית. אי אפשר שלא להדגיש את החשיבות של הנתון האחרון. המעבר של קולות מהימין אל מה שמכונה “מרכז” היא, ככל שניתן לשפוט, היא תופעה איטית אך מתמשכת. תופעה זו מוסברת, ככל הנראה, על ידי המעבר של צעירים מהפריפריה על מרכזים עירוניים, השפעת ההתרחבות של ההשכלה הגבוהה אל הפריפריה והשתלבות של תושבי הפריפריה, במיוחד צעירים, במעמד העובדים החדש בישראל.

יתר על כן, בתוך המנדטים אשר מיוחסים למה שמכונה “גוש הימין” כלולים 5 מנדטים של ישראל ביתנו. אלא מנדטים אשר תלויים בדמוגרפיה של אזרחים שהיגרו לישראל מברה”מ לשעבר במהלך שנות התשעים. ככל שהזמן חולף הם הולכים ומתמעטים, וספק רב אם ליברמן יוכל להסתמך עליהם כדי לעבור את אחוז החסימה החל מהבחירות הבאות.

 

קרא עוד

60-55-5

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

כותרת הסיכום של מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה היא ברורה ולכאורה, גם פשוטה: בנימין נתניהו שוב ניצח, ועומד להקים ממשלה המבוססת על 65 מנדטים. מי שיש לו עדיין כוחות להסתכל על  על הנתונים היבשים יכול לטעון כי מחנה, או גוש,הימין ממשיך להצטמק והגיע לשיעור תמיכה של 54.4% לעומת 56.4% לפני ארבע שנים. יתר על כן,…

קרא עוד

תורת השבטים לא שמעה עדיין על מעמד העובדים

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

באתר העוקץ הופיע תוכן של ראיון אשר ערך תום מהגר עם פרופ’ לב גרינברג על הבחירות בישראל, בו הוא מנתח את המערכה, ובעצם את הפוליטיקה הישראלית, כמאבק בין “שבטים”. עיקר טענתו של גרינברג היא שהפוליטיקה הישראלית אינה מבוססת על מחלוקת אידאולוגית או מעמדית, אלא נמצאת כולה בתוך הפוליטיקה של הזהויות, או מה שהוא מכנה “שבטיות”.…

קרא עוד

הבחירות והאזרחים הערבים

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

אולי זה סוג של פרנויה, אבל משהו מרגיש “חשוד” כאשר בודקים את כל הסקרים אשר מתפרסמים לאחרונה, במיוחד אלה אשר ראו אור מאז נפתח מחדש הפער המדווח בין רשימת כחול לבן לבין הליכוד. מה שמעורר את החשד הוא הדיווח על מספר המנדטים של חד”ש – תע”ל ובל”ד- רעם. ברוב הסקרים הדיווח מדבר על 12 מנדטים,…

קרא עוד

מה הישראלים חושבים על ממשלתם?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

מערכת הבחירות הנוכחית היא, במידה רבה, משאל עם מחודש על המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. נתניהו, כידוע, מבסס את טענותיו נגד יריביו על שלוש טענות מרכזיות: רדיפתו על ידי “התקשורת” וה”שמאל”, מצבה המשופר של ישראל בתחום המדיני והביטחוני ומצבם המשופר של הישראלים. בסופו של דבר, טוען נתניהו, מה שהוא מביא לישראלים הוא “ביטחון”.…

קרא עוד

אז מה אתם עושים ב-9 לאפריל?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

להלן צמד מילים אשר לא ממש עלו לדיון במהלך מערכת הבחירות הנוכחית: שיעורי השתתפות. באקדמיה, ובמכוני מחקר בישראל היו בעבר לא מעט דיונים על הנושא, במיוחד בעשור הקודם, כאשר נרשמה ירידה דרסטית בהשתתפות האזרחית בבחירות. במערכת הבחירות הנוכחית איש לא התייחס לסוגייה, למרות שהיא זו שתכריע, ככל הנראה, את הרכב הממשלה הבאה, ומי יהיה מיוצג…

קרא עוד

ונסקור את כולם…

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

סקרים, כך נדמה, הוא שם המשחק בפוליטיקה הישראלית. הסקרים אינם הנושא הכי חשוב בדיונים הפוליטיים בתקשורת, ובתוך הציבור, הם הנושא היחידי בדיון זה. כל המהלכים שבין המפלגות והסיעות מבוצעים “על סמך הסקרים”. ה”חיבורים” בין מפלגות, הערכת טיב הרשימות, האסטרטגיה הכללית של כל מפלגה,  כולם תלויים בדבר אחד ויחיד, כיצד הם משתקפים בסקרים.   הנה רק…

קרא עוד

משהו מוזר קרה בדרך למכללה

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

בתחילת ינואר פרסם בנק ישראל מחקר על התשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה בישראל,  אשר ממצאיו מצביעים על התרומה החשובה של מערכת המכללות לקבוצה החברתית אשר, עד לפני שלושה עשורים, ההשכלה הגבוהה לא הייתה נגישה לה. על פי המחקר בוגרי המכללות זכו להשתכר יותר מאשר  הקבוצה המקבילה להם, אשר לא למדו לתואר ראשון. יחד עם זאת,…

קרא עוד

ועתה נעבור למספרי אמת

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

לסוקרים פוליטיים בישראל יש תמיד בעיה עם מערכות הבחירות לכנסת. מצד אחד, יש את ה”אמת המקובלת”, כלומר, מה שנחשב לאמת על ידי הציבור והתקשורת. מצד שני, ישנם כתבים ופרשנים פוליטיים אשר לא ממש רגילים להסתייגויות סטטיסטיות, סטיות תקן, בעיות עם מדגמים ויתר פרטים שהופכים את חיי הסוקר למסובכים, לשון המעטה. האמת המקובלת בכל מערכות הבחירות…

קרא עוד

מעמדות על פי המוסד לביטוח לאומי

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

לאחר כמה שנים בהן נתוני העוני הנכללים בדו”ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי זכו להתייחסות מועטה, השנה שוב עלה הנושא לכותרות, למרות הסערות הפוליטיות. התקשורת דיווחה על מגמת הירידה במדד ג’יני, אך על החרפת עומק העוני. להבלטה גם זכו ההבדלים בין מגזרים ואזוריים שונים במדינה. למרות זאת, נושא אחד אשר כלול, לראשונה, בדו”ח שפורסם השבוע…

קרא עוד

תכנית הסיפוח של מדינת המתנחלים

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

שבוע לאחר ההכרזה על הקדמת הבחירות בישראל ונראה שהמפה הפוליטית הישראלית, במיוחד בצד הימני, נכנסה לסוג של תסיסה, וגם מה שמכונה מרכז עובר טלטלה עם כניסתו של בני גנץ למערכת המפלגתית. את גנץ, אגב, מקטלגים ב”מרכז” מתוך הנחה שלשם הוא חותר, אם כי אין לאיש מושג לאן הוא בעצם חותר. כאמור, תשומת הלב של מערכת…

קרא עוד

עונת הקניבל וגורל הימין

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

יש להניח שלכל אדם הגיוני במדינת ישראל נדרשו פחות מ-30 שניות כדי להבין שיש קשר הדוק בין ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ל-9 באפריל ובין ההודעות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, בדבר הסיכום המתקרב בתיקיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההנחה, או ההימור, של נתניהו היא שמנדלבליט יהיה פחות להוט…

קרא עוד

יעקב פרנקל 2.0?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

מכונת זמן נחתה בבית הנשיא בירושלים, וממנה יצא דמות אחת. תחילה היה ניתן לחשוב שמדובר בפרופ’ יעקב פרנקל, איש שנות התשעים, עד שהתברר שמדובר בפרופ’ אמיר ירון, אשר הושבע בו במקום לתפקיד נגיד בנק ישראל. על פי תוכן דבריו של ירון במהלך הטקס, ניתן להניח שהוא החל את מסעו בזמן בשנת 2006, לכל המאוחר. אכן,…

קרא עוד

אפודים צהובים?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

בשבוע שעבר קיבלנו בישראל את הצד הפחות אפל של הגלובליזציה. קבוצות של אזרחים החליטו שהדוגמא של המחאה בצרפת נגד  יוקר המחייה מתאימה להם, ועל כן יזמו הפגנות של לובשי אפודים צהובים. גם התקשורת עטה על מה שהיא כינתה “גל התייקרויות”, כך שלפתע היה נראה שאנו חוזרים לימי קיץ 2011. יש להזכיר שזה קרה תוך כדי…

קרא עוד

אז מי כאן המנותק?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

שלשה פוסטים הוקדשו בעבר לבדיקת המגמות העיקריות בפוליטיקה הישראלית, כפי שהן משתקפות בתוצאות הבחירות מאז 1977. אחת המסקנות העיקריות של הנתונים הייתה שהימין הולך ונחלש מאז תחילת העשור, כאשר הסיבה העיקרית לכך הייתה האסטרטגיה של “גיבוש הבסיס” של בנימין נתניהו ובני בריתו, כלומר הדגשה אגרסיבית של הגבול החברתי – פוליטי בין “הימין” ובין “כל היתר”.…

קרא עוד

טראמפ וה-20-G – זה ייגמר בבכי.

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

להלן סיפור קטן אשר יכול להסביר, במידה רבה, את העמדות הלוחמניות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ערב כינוסה של פסגת ה-20-G בבואנוס איירס, ארגנטינה. ביום ד’ בלילה, יומיים לפני כינוסה של הועידה, מסרה תחנת רדיו במישיגן, ארה”ב, שהסנאט של המדינה עומד לאשר חקיקה אשר תרוקן מתוכן תכנית מאושרת להנהיג חופשת מחלה בתשלום לעובדים. מסתבר שקבוצה…

קרא עוד

מכיוון שסטנלי וקרנית כבר לא פה….

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

את הסיבה להחלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להעלות את הריבית של הבנק המרכזי ל-0.25% אפשר לסכם בחמש מילים: “כי הם כבר לא פה”.  למעשה, מכל הנימוקים שהושמעו וניתנו למהלך -נכנסנו לטווח של יעד האינפלציה, אבטלה נמוכה, עליות שכר- לא היה אחד שהיה שונה באופן מהותי ממה נרשם בשבועות ובחודשים האחרונים, כאשר הוועדה סירבה להעלאת…

קרא עוד

נתוני התעסוקה בתעשייה – האם הקיטוב נמשך?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים המעודכנים על מגמות הייצור והתעסוקה בתעשייה הישראלית ברבעון השלישי של השנה – יולי עד ספטמבר 2018. המספרים  מעוררים לא מעט שאלות ותהיות, במיוחד לגבי התהליך העובר על שוק העבודה, והאפשרות של העמקת הקיטוב התעסוקתי. מדובר בתהליך בו יש פיצול הולך וגובר בין שני קטבים, מצד אחד עובדים…

קרא עוד

“מחיר למתאשפז” ו”מחיר למתחנך”

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

ממשלת ישראל חזרה אתמול לשיטת הקיצוץ הרוחבי, הפעם כדי לממן הוצאה חריגה של מעל למיליארד שקל ב-2019, בגין תוספות שכר ופנסיה לשוטרים וסוהרים. כך פטרה עצמה הממשלה מאחריותה לשירותים החברתיים בישראל, מפני שהודאה באחריות זו פירושה פתיחת דיון על סדרי עדיפויותיה הכלכליות והחברתיות. מי שהוביל את המהלך היה לא אחר ממשה כחלון, שר האוצר של…

קרא עוד

ה-19 למאי של אהוד ברק

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

לפני 60 שנים, ב-19 למאי 1958, הכריז הגנרל בדימוס צ’רלס דה גול שהוא “עומד לרשותה של האומה הצרפתית” כדי לפתור את המשבר המדיני והביטחוני החמור אליו נקלעה הרפובליקה הרביעית של צרפת מול המתקוממים באלג’יריה. כמה ימים לפני כן התמרד הצבא הצרפתי שהיה מוצב במושבה, בתמיכה מלאה של הימין והמתיישבים הצרפתים.  דה גול, אשר במשך יותר…

קרא עוד

קרן המטבע: 26 מיליון משרות של נשים בסכנה

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

כ-26 מיליון משרות המאוישות על ידי נשים עלולות להיעלם בתוך 20 שנה ב-30 מדינות עקב אוטומציה של ענפי הכלכלה, כך מעריך נייר לדיון של צוות מחקר בקרן המטבע הבינלאומית, אשר פורסם בחודש שעבר. המדינות בהן מדובר הן החברות ב-OECD בתוספת קפריסין וסינגפור. הדו”ח כולל את ישראל, יחד עם אוסטריה, קוריאה הדרומית וקפריסין בקבוצת המדינות בהן…

קרא עוד

בין המפקד לשוק העבודה בישראל חלק ב’

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

שוק העבודה הישראלי, בצורתו הנוכחית, נולד אי שם בשנות התשעים, ומאז הוא התפלג לשני שווקים, ואפילו לשני עולמות מקבילים, שביניהם קשר רופף למדי. מצד אחד השוק של השירותים הפיננסים והעסקיים, של טכנולוגיה עילית ושל חברות הזנק. מצד השני השוק של עובדי הקבלן, של עובדים במסחר, שירותים בעלי טכנולוגיה נמוכה, שארית התעשייה המסורתית, מורים ועובדים בסקטור…

קרא עוד

לקראת שואה סביבתית?

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

על פי אומדנים חדשים של ה-OECD, אשר פורסמו אתמול, השימוש העולמי בחומרי גלם יגדל כמעט יכפיל את עצמו עד לשנת 2060, מ-90 גיגה טונים כיום ל-167 גיגה טונים עד לסוף התקופה. הנתון כלול בדו”ח מקדים של הארגון על השימוש במשאבי טבע עד לשנת 2060 שהוגש לוועידה של הפורום עולמי של כלכלה מעגלית שהתכנס ביוקוהמה ,יפן.…

קרא עוד

בין מפקד אוכלוסין לפוליטיקה של זהויות – חלק א

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

בשעה טובה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את כוונתה לערוך מפקד אוכלוסין חדש, בשנת 2020. נכון, את המפקד היה צריך לבצע השנה, ולא בשנת 2020, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.  למעשה, הפעם האחרונה בה בוצע מפקד מלא של האוכלוסייה בישראל היה ב-1995, וב-2008 נערך מפקד ובו החלק המעמיק יותר כלל רק 14% מהאוכלוסייה במקום 20%…

קרא עוד

הצמיחה גבוהה, אבל אולי היא חמוצה.

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

על פי  האומדן המעודכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.2% בחישוב שנתי במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה למחצית השנייה של 2017. הלשכה ציינה כי העלייה בתוצר במחצית הראשונה של השנה, משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית, בהוצאה לצריכה ציבורית, בהשקעה בנכסים קבועים וביצוא של סחורות ושירותים.  המאפיין הבולט של נתוני החשבונאות הלאומית הוא העלייה החדה…

קרא עוד

זאת לא בועה, זאת הגלובליזציה

מאת אבי טמקין | | 0 Comments

לפני כמה ימים פרסם ארגון ה-OECD את הסקירה על הערים והאזורים במדינות החברות בארגון, ומהם עולה כי הפער בין תל אביב, העיר והמטרופולין, לבין ערים ואזורים חלשים בישראל נשמר, ובעצם הוא מייצג תהום חברתי כלכלי. על פי הנתונים של הארגון, תל אביב רבתי נמצא בחמישין העליון של אזורים במדינות ה-OECD בכל מה שקשור לכמות ואיכות…

קרא עוד