מחאה בזמן כולרה
מי שמגיע לאתרי החדשות, מי שצופה בערוצי הטלוויזיה או מקשיב לתכניות האקטואליה יכול להתרשם שבנימין נתניהו הוא סוג של גיבור על פוליטי, שלא ניתן לנצח אותו. לא רק שמתוך עמדה נחותה – 58 מנדטים בלבד – הוא גבר על כל יריביו, הוא גם פירק את האופוזיציה לרסיסים. תוצאות הבחירות, והתהליך שישראל עברה מאז מרץ 2019, הם משהו לא רלאבנטי, מהרגע שביבי האל למחצה יצא וידו על העליונה.
למעשה, בתקשורת הישראלית קיימים כרגע שני עולמות, שני יקומים מקבילים. ביקום אחד, ביבי הוא סוג של גיבור מיתולוגי, אשר עומד לצאת לקרב אלקטורלי נוסף, מצויד בסקרים המנבאים לו קואליציה של לפחות 70 חברי כנסת. ביקום השני, בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה מואשם בפלילים אשר עומד במרכזה של סערה ונגדו קמה מחאה אזרחית אשר תופסת תאוצה עם כל יום שחולף.
.
אין כמו בלפור בלילות
האמירה שלאחר הקורונה הדברים לא יחזרו להיות מה שהיו הפכה להיות כמעט קלישאה. גם אם מחר יופיע חיסון מחולל נסים, ספק רק אם העולם יחזור לאותו מקום בו הוא היה לפני פרוץ המגיפה. יותר מדי אנשים נפגעו, פיזית, חברתית וכלכלית. יותר מדי עסקים קרסו, המרקם החברתי נפגע ביותר מדי מקומות. בתוך כל החושך הזה, ישנה…
קרא עודאם התכנית שלי לא מוצאת חן בעיניכם, יש לי עוד תכניות
אם לשפוט על פי התגובות בשטח בסוף השבוע, נאומו – תכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התקבל במידה גדולה של אי אמון, במיוחד על ידי הציבור. למען האמת, לא תוכן התכנית הוא שגרם לציבור להגיב באדישות/חסר אמון כלפי התכנית, אלא היחסים המאוד בעייתיים של נתניהו עם האמת ועם הצורך לעמוד בהתחייבויותיו. למעשה, הצגת התכנית לא…
קרא עודמגפה יקרה, אנא אל תפריעי לדיון על זהויות
אין כמעט אדם בישראל שאינו מבחין בבירור בין שתי תקופות בחייו, לפני הקורונה ואחרי הקורונה. החלוקה הזאת מבליטה את הגעגוע לכל מה שהיה קיים לפני המגפה, בימים הטובים בהם סגר הייתה מילה מוכרת רק לפלשתינאים, ומצוקה כלכלית לא היה “אייטם” מתאים לדיון ציבורי. המגפה הביאה איתה הרס, חולי ומוות, לצד אבטלה ומצוקה, אך לפחות עתה…
קרא עודמחאה בזמן כולרה
מי שמגיע לאתרי החדשות, מי שצופה בערוצי הטלוויזיה או מקשיב לתכניות האקטואליה יכול להתרשם שבנימין נתניהו הוא סוג של גיבור על פוליטי, שלא ניתן לנצח אותו. לא רק שמתוך עמדה נחותה – 58 מנדטים בלבד – הוא גבר על כל יריביו, הוא גם פירק את האופוזיציה לרסיסים. תוצאות הבחירות, והתהליך שישראל עברה מאז מרץ 2019,…
קרא עודביבי עם הקורונה, גנץ עם “הערבים” (בינתיים)
מגפת הקורונה מסתמנת כחלום מתגשם של כל משטר אוטוריטרי בעולם, כולל הפרויקט הפרטי של בנימין נתניהו. הקפאת ומניעת מגע פנים אל פנים בין בני אדם, בהלה המונית אשר מספקת מטרייה נוחה להחלה של משטר מעקב על האוכלוסייה כולה, הפסקה פעילה של כמעט כל דיון שאינו קשור למגפה, והופעת ה”מנהיג” כמרפא הלאומי, אשר בלעדיו אנו כולנו…
קרא עודבחזרה להאטה עולמית
המשק העולמי רושם השנה את שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מאז המשבר הכלכלי והפיננסי הגדול של שנת 2008, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית בתחזית שפורסמה בסוף השבוע בוושינגטון בפתח הכינוס השנתי של הקרן והבנק העולמי. על פי התחזית המשק הגלובלי יצמח ב-3% השנה, וב-3.4% בשנת 2020. באפריל עמדה התחזית של הקרן לשנת 2020 על 3.6%. המשק…
קרא עודאיימן עודה פתח את הדלת
איימן עודה, מנהיג חד”ש, עשה מעשה אמיץ בסוף השבוע שעבר. הכרזתו בדבר הנכונות שלו לשבת בקואליציה יחד עם “מפלגות מרכז שמאל” לא היה מהלך טקטי, או ספין בחירות. הוא מסמן תחילתו של מפנה בחשיבה של חלק מהמנהיגות הפוליטית של אזרחי ישראל הפלשתינים, אשר עשויה להוביל לתמורה מבנית באופן בה השמאל הישראלי מתנהל ומתנהג. כדי לבחון…
קרא עודעוד לא אבדה תקוותנו (למפלגה יהודית ערבית)
במקביל למערכת הבחירות, ומתחת לפני השטח, ממשיך להתגלגל הרעיון של הקמת מסגרת פוליטית יהודית ערבית. באפריל השנה, מיד לאחר הבחירות באותו חודש, הרעיון של מסגרת פוליטית משותפת נראתה ברת השגה. אך היום הדעה המקובלת היא שהקדמת הבחירות, והקמת המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפות, הביאו להורדתה מסדר היום המיידי. צריך לזכור כי מרצ זכתה לייצוג בכנסת ה-21…
קרא עודהיה כיבוש? המקרה המוזר של תמר זנדברג
לפני כמעט שני עשורים פרסם סוציולוג המדיה ג’ון ב. ת’ומפסון ספר אשר דן בשערורייה הפוליטית בעידן של התקשורת ההמונית והירידה במשקל האידאולוגיה. המחבר ניתח מה קורה כאשר המפגלות המסורתיות והפוליטיקה המפלגתית נשחקות. והתקשורת הופכת להיות המתווכת בין המציאות המורכבת לבין הפרט. השערורייה, טעו ת’ומספון, נועדה להראות לפרט מיהו הפוליטיקאי שראוי ל”אמון”, בלי כל קשר לאידאולוגיה…
קרא עודמחאה “כחול לבן”
מערכת הבחירות הקרובה בישראל תהיה הרביעית במספר מאז הקיץ המופלא של 2011 כאשר מאות אלפים יצאו לרחוב כדי לדרוש “צדק חברתי”. לכאורה, המחאה החברתית הייתה, בחשבון סופי מעין “לא אירוע” אשר לא השאיר את חותמו על הפוליטיקה הישראלית. אולם, בפועל, הופעת רשימת כחול לבן, המשך ישיר ל”יש עתיד” של יאיר לפיד, היא התוצאה המוחשית ביותר…
קרא עודלקראת כיבוש ממלכתי
ישראל, כך נדמה, בדרך להצלת הדמוקרטיה, בגרסתה המקומית. ה”איום הגדול”, בנימין נתניהו, עומד לצאת מחיינו, הודות למשבר פוליטי שאיש לא יודע עדיין מה סיבותיו. לכל מי המצביעים ה”טקטים”, “אטסטרטרגיים” או “חכמים” תינתן הזדמנות שנייה לחזור על מעשיהם, והפעם הם יקבלו ממשלה של הליכוד וכחול לבן, אשר תמשיך לקעקע כל סיכוי לדו קיום ושלום. ההבדל בין…
קרא עודאין דמוקרטיה בלי שוויון אזרחי וסוף לכיבוש
על פי הפרסומים בעיתונות, במוצאי שבת אמורה להתחיל המחאה הציבורית “להגנת הדמוקרטיה” בישראל. הסיבה ה”טבעית” לכך הן הכוונה להעניק חסינות לראש הממשלה ושותפיו הפוליטיים מפני אישומים פליליים, והכוונה לרוקן מתוכן את בית המשפט העליון בתפקידו כבית דין גבוה לצדק. על פניה, זו התפתחות חיובית, כאשר יוצאים לרחוב כדי להגן על המוסדות של הדמוקרטיה הישראלית. יש…
קרא עודהגיע הזמן לרחוב להגיד את דברו
חודש מיום הבחירות לכנסת ה-21 התייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו אצל הנשיא ראובן ריבלין כדי לבקש ארכה של שבועיים בהקמת ממשלה חדשה. באופן סמלי, נתניהו בא לבית הנשיא ביום בו התפרסמו הידיעות בדבר כוונת נתניהו לחסום את יכולתו של בית הדין הגבוה לצדק להתערב בהחלטות הכנסת והממשלה. באופן טבעי, תכניותיו של נתניהו התפרשו כמאמץ…
קרא עודפוליטיקה יהודית – ערבית או פוליטיקה של זהויות?
“מעבר לדקויות, חייבים לזכור כי מזרחיים ומזרחיות מהווים את עמוד השדרה של העוני בישראל. בדיוק כפי שאשכנזים ואשכנזיות מהווים את עמוד השדרה של העושר הישראלי.” הציטוט הזה לקוח ממאמר אשר הופיע באתר העוקץ, פרי עטו של מאיר עמור. הטענה הבסיסית של המאמר היא שהצבעת המזרחיים לליכוד, ובפרט של מזרחיים עניים, היא תוצאה של התיווך של…
קרא עוד60-55-5
כותרת הסיכום של מערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה היא ברורה ולכאורה, גם פשוטה: בנימין נתניהו שוב ניצח, ועומד להקים ממשלה המבוססת על 65 מנדטים. מי שיש לו עדיין כוחות להסתכל על על הנתונים היבשים יכול לטעון כי מחנה, או גוש,הימין ממשיך להצטמק והגיע לשיעור תמיכה של 54.4% לעומת 56.4% לפני ארבע שנים. יתר על כן,…
קרא עודתורת השבטים לא שמעה עדיין על מעמד העובדים
באתר העוקץ הופיע תוכן של ראיון אשר ערך תום מהגר עם פרופ’ לב גרינברג על הבחירות בישראל, בו הוא מנתח את המערכה, ובעצם את הפוליטיקה הישראלית, כמאבק בין “שבטים”. עיקר טענתו של גרינברג היא שהפוליטיקה הישראלית אינה מבוססת על מחלוקת אידאולוגית או מעמדית, אלא נמצאת כולה בתוך הפוליטיקה של הזהויות, או מה שהוא מכנה “שבטיות”.…
קרא עודהבחירות והאזרחים הערבים
אולי זה סוג של פרנויה, אבל משהו מרגיש “חשוד” כאשר בודקים את כל הסקרים אשר מתפרסמים לאחרונה, במיוחד אלה אשר ראו אור מאז נפתח מחדש הפער המדווח בין רשימת כחול לבן לבין הליכוד. מה שמעורר את החשד הוא הדיווח על מספר המנדטים של חד”ש – תע”ל ובל”ד- רעם. ברוב הסקרים הדיווח מדבר על 12 מנדטים,…
קרא עודמה הישראלים חושבים על ממשלתם?
מערכת הבחירות הנוכחית היא, במידה רבה, משאל עם מחודש על המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. נתניהו, כידוע, מבסס את טענותיו נגד יריביו על שלוש טענות מרכזיות: רדיפתו על ידי “התקשורת” וה”שמאל”, מצבה המשופר של ישראל בתחום המדיני והביטחוני ומצבם המשופר של הישראלים. בסופו של דבר, טוען נתניהו, מה שהוא מביא לישראלים הוא “ביטחון”.…
קרא עודאז מה אתם עושים ב-9 לאפריל?
להלן צמד מילים אשר לא ממש עלו לדיון במהלך מערכת הבחירות הנוכחית: שיעורי השתתפות. באקדמיה, ובמכוני מחקר בישראל היו בעבר לא מעט דיונים על הנושא, במיוחד בעשור הקודם, כאשר נרשמה ירידה דרסטית בהשתתפות האזרחית בבחירות. במערכת הבחירות הנוכחית איש לא התייחס לסוגייה, למרות שהיא זו שתכריע, ככל הנראה, את הרכב הממשלה הבאה, ומי יהיה מיוצג…
קרא עודונסקור את כולם…
סקרים, כך נדמה, הוא שם המשחק בפוליטיקה הישראלית. הסקרים אינם הנושא הכי חשוב בדיונים הפוליטיים בתקשורת, ובתוך הציבור, הם הנושא היחידי בדיון זה. כל המהלכים שבין המפלגות והסיעות מבוצעים “על סמך הסקרים”. ה”חיבורים” בין מפלגות, הערכת טיב הרשימות, האסטרטגיה הכללית של כל מפלגה, כולם תלויים בדבר אחד ויחיד, כיצד הם משתקפים בסקרים. הנה רק…
קרא עודמשהו מוזר קרה בדרך למכללה
בתחילת ינואר פרסם בנק ישראל מחקר על התשואה במונחי שכר להשכלה גבוהה בישראל, אשר ממצאיו מצביעים על התרומה החשובה של מערכת המכללות לקבוצה החברתית אשר, עד לפני שלושה עשורים, ההשכלה הגבוהה לא הייתה נגישה לה. על פי המחקר בוגרי המכללות זכו להשתכר יותר מאשר הקבוצה המקבילה להם, אשר לא למדו לתואר ראשון. יחד עם זאת,…
קרא עודועתה נעבור למספרי אמת
לסוקרים פוליטיים בישראל יש תמיד בעיה עם מערכות הבחירות לכנסת. מצד אחד, יש את ה”אמת המקובלת”, כלומר, מה שנחשב לאמת על ידי הציבור והתקשורת. מצד שני, ישנם כתבים ופרשנים פוליטיים אשר לא ממש רגילים להסתייגויות סטטיסטיות, סטיות תקן, בעיות עם מדגמים ויתר פרטים שהופכים את חיי הסוקר למסובכים, לשון המעטה. האמת המקובלת בכל מערכות הבחירות…
קרא עודמעמדות על פי המוסד לביטוח לאומי
לאחר כמה שנים בהן נתוני העוני הנכללים בדו”ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי זכו להתייחסות מועטה, השנה שוב עלה הנושא לכותרות, למרות הסערות הפוליטיות. התקשורת דיווחה על מגמת הירידה במדד ג’יני, אך על החרפת עומק העוני. להבלטה גם זכו ההבדלים בין מגזרים ואזוריים שונים במדינה. למרות זאת, נושא אחד אשר כלול, לראשונה, בדו”ח שפורסם השבוע…
קרא עודתכנית הסיפוח של מדינת המתנחלים
שבוע לאחר ההכרזה על הקדמת הבחירות בישראל ונראה שהמפה הפוליטית הישראלית, במיוחד בצד הימני, נכנסה לסוג של תסיסה, וגם מה שמכונה מרכז עובר טלטלה עם כניסתו של בני גנץ למערכת המפלגתית. את גנץ, אגב, מקטלגים ב”מרכז” מתוך הנחה שלשם הוא חותר, אם כי אין לאיש מושג לאן הוא בעצם חותר. כאמור, תשומת הלב של מערכת…
קרא עודעונת הקניבל וגורל הימין
יש להניח שלכל אדם הגיוני במדינת ישראל נדרשו פחות מ-30 שניות כדי להבין שיש קשר הדוק בין ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ל-9 באפריל ובין ההודעות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, בדבר הסיכום המתקרב בתיקיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההנחה, או ההימור, של נתניהו היא שמנדלבליט יהיה פחות להוט…
קרא עוד
